Copy

עכשווית...

תערוכת בוגרי התוכנית ללימודי ההמשך באמנות של המדרשה 2015.
מאת שרון תובל.
ביום חמישי שעבר, נפתחה תערוכת בוגרי התוכנית ללימודי המשך של המדרשה, בירקון 19, ת"א, באוצרות של סאלי הפטל נוה. סה"כ תשעה אמנים מסיימים את התוכנית בתערוכה מוקפדת, מעניינת ומאוד בוגרת. סאלי הצליחה לתכנן ולבצע זרימת צפייה טובה, כזו היוצרת רצף חזותי נעים, המאפיין תערוכות נושא קלאסיות. אלא שכאן, מדובר באמנים המציגים עולמות תוכן שונים לגמרי. השימוש והפריסה בחלל הגלריה כמעט מצוינים (בהיכרותי הטובה את החלל). להלן מבחר עבודות שהחלטתי להציג. ממליץ בחום לבקר בתערוכה המוצגת עד ה- 01.08.

מציגים: אילת אבני | יעל ברזילי | יפה ברנט | יונתן לוי | איתי מרום | איה ניצן | ליקה פילצר | גוני ריסקין | תכלת רם

שעות פתיחה: ב'-ה' 13:00-20:00, יום ו' 10:00-14:00, יום שבת 11:00-14:00.
אילת אבני, עגור ואישה, 2015, מיצב, טכניקה מעורבת, 220X 220X220X ס"מ 
Meta Painting, פרפורמנס, 15 דקות
אבני מציגה התרחשות מעניינת מאוד, המתקיימת במכולת עץ, כזו המיועדת למשלוח חפצי אמנות, הכוללת ציוד לפרפורמנס וציור קטן. בחלק הפרפורמטיבי של ההתרחשות,, אילת חוקרת יחסים בין יצירת האמנות, צרכני האמנות ושאלות של פרשנות מהתחום הפילוסופי שהגו בין היתר ארטור דנטו, ג'ורג' דיקי מתחום "עולם האמנות". המיצג כולל מספר פרקים / חלקים, ובנוי היטב. הוא סוחף את הצופים במקצבים עכשוויים בחלקיו הראשונים ואחרונים " La peinture est sans issue", מכריזה אילת, מילים בעברית ובאנגלית מתמזגות כאילו שפה אחת: "מות הציור "Bad painting"...,
Let's go and be brave… Let'sssssssss""
יונתן לוי, בגבול המוסכמות המקובלות, 2015, הקרנת וידאו, FULL HD, משך 39:00 דקות.
בעבודתו, עורך יונתן לוי סדרה של מפגשים עם משתתפות צעירות ממנו בכמה עשורים, בביתן, על פי חוקים מסוימים. המשתתפות יכולות לבחור את נושא השיח, העשייה, לקיחת צילומי סטילס בכל רגע רצוי, מוזמנות ליזום התרחשויות ועוד. "בגבול המוסכמות המקובלות", טומן בכותרתו מתח וציפיות באשר לפריצת גבולות, או מוסכמות. העבודה אינה מספיק ממצה את הפוטנציאל למימוש אותן פנטזיות הנבנות עם מהלך הפרויקט. האם היתה זו כוונת המשורר? במידה וכן הוא הצליח. יונתן לא מספיק נכנס לעומק ברגעים בהם היה ניתן לפרוץ את אותם גבולות התנהגותיים / מגדריים שבין המשתתפות ולבינו. היו רגעים בהם הוא יכל להוביל את המהלכים אותם רצה לחקור יותר לעומק. לעומת זאת, נושא המחקר מעניין, יכולות הביצוע הטכניות טובות מאוד, והולכות יד ביד עם בניית המתח התפיסתי שנבנה בעבודה. הסצנות שמוצגות, כוללות משפטים כל כך קלישאיים המייצגים היטב את נושא הפרויקט: "בסופו של יום אני לא יפה..." או "אני תוהה מה הולך להם במכנסיים" ועוד. .. בחרתי לדבר על העבודה כי היא טומנת פוטנציאל אדיר שעל האמן לממש בהמשך. 
גוני ריסקין, IN, מיצב וידאו דו ערוצי, 2015, משך 9:00 דקות
"דה-קומפוזיציה פיוטית מונוכרומטית רפלקסיבית של עולם הבמה", כך הייתי מכנה את עבודתה הנפלאה של גוני ריסקין. כל כבל, תאורה, כל תנועה, כל מבט, כל משב רוח שמעיף את השיער, לכל פרט קטן ישנה חשיבות המועצמת ע"י קלוז אפים מרהיבים, קצב תנועה איטי. גוני ידעה ליצור קונסטלציה חזותית אנטי- נרטיבית, השואבת מקורות בקולנוע האנמי של דושאן אך גם בדה-קונסטרוקציה והרפלקציה הקולנועית של אמנים כמו דאגלס גורדון בעבודתו "פסיכו ב-24 שעות". הצבת העבודה ממוקמת במעבר, למרות זאת, עקב הפריימים המרהיבים, לא ניתן לפסוח עליה. בחירה טובה של אמצעי תצוגה ונוחות צפייה. ממליץ לצפייה.
ליקה פילצר, Ars Morendi, מיצב, 2015, טכניקה מעורבת, 500X500 ס"מ 
איה ניצן, Quartet, עבודת וידאו, 2015,  41 דקות.
העיסוק במוות בעודנו בחיים הינו קשה במהותו, כי בני האדם אינם בנויים לחשיבה על עצמם שלא כחומר. איה ניצן, ראיינה ארבע נשים, בנושאים הקשורים למותן, לאופן קבורתן, אודות הפחדים והחששות מהעולם הבא, וכו'. QUARTET, הינה יצירה תיעודית מעניינת, בנויה מפורמטים צילומיים אישיים, אינטימיים, המעלה בקרב הצופים את אותן השאלות המטופלות בה. ישנה תחושה של מעגליות תמטית אצל המרואיינות, הן בתוכן המטופל (אותן שאלות) והן בתצורה. אורך העבודה (41 דק'), כמעט שאינו מאפשר צפייה שלמה בחלל גלריה. היצירה דורשת התכנסות, הזדהות, ולכן היתה נדרשת פינה אינטימית וחשוכה להקרנתה, בניגוד לחלל הכניסה הפתוח והרועש בה היא מוצגת.
מאחל בהצלחה לכל בוגרי 2015 מהתוכנית של המדרשה.
מקווה שהיה מעניין! נתראה בגיליון הבא,

שרון תובל
Facebook
Facebook
Website
Website
LinkedIn
LinkedIn
Twitter
Twitter
Copyright © *|2015|* 
All rights reserved.


unsubscribe from this list    update subscription preferences 

Email Marketing Powered by Mailchimp